הבינה המלאכותית היא אחד השינויים הגדולים ביותר שקרו מאז המהפכה התעשייתית.
היא משפיעה על חיינו בכל דרך אפשרית, מדרך שבה אנחנו עובדים ועד לדרך שבה אנחנו מבלים את זמננו הפנוי. אבל מהו הערך המוסף של הבינה המלאכותית בעידן המחשבים? ומאיפה הכל התחיל? האם ההתפתחות של הבינה המלאכותית היא תהליך היסטורי ארוך או תהליך מהיר שנבע מהתקדמות טכנולוגית? אז נכנסו למכונת הזמן, חקרנו, בדקנו וחזרנו בשבילכם עם כמה תשובות מאוד מרתקות.

הבינה המלאכותית החדשה - מהפכת המחשוב, האינטרנט, הרשתות החברתיות ו… ה-AI?

מהפכה מספר 1 - עולם המחשבים:

תחום המחשבים החל את דרכו בעולם אי שם במאה ה-20, המחשבים הראשונים היו מכונות ענקיות ששימשו בעיקר בחברות וארגונים כדי לבצע משימות מורכבות. עם השנים, המצב השתנה, והתחום הגיע לשוק הפרטי: בהערכה גסה באמצע שנות ה-80, ולאלו שהיו עשירים מאוד - אפילו לפני כן.
היו הרבה נביאי זעם שהיו בטוחים שעניין המחשבים יחלוף בקלות, ושאף אחד לא הולך להשתמש בזה. אבל כפי שאתם בוודאי יודעים - המחשבים שינו את פני התעשייה והאנושות כולה.

מהפכה מספר 2 - האינטרנט:

אם לא גדלתם בשנות ה-90, אתם בוודאי לא תזכרו איך היו מתחברים לאינטרנט פעם.
החיבור היה דרך הטלפון הקווי (כן כן). מאז התעשייה התקדמה, והאינטרנט הפך מתחום יחסית נישתי או רק ל"עת הצורך" (כמו מחקרים, גוגל וכו') לכלי שאנחנו משתמשים בו כל הזמן. אבל ממש כל הזמן.

מהפכה מספר 3 - רשתות חברתיות:

גם לעולם הרשתות החברתיות היו המון ''נביאי זעם'' שהיו בטוחים שאלו פלטפורמות שהולכות ליפול או להשתייך לקהל נישתי, אבל בזכות הכניסה של הסמארטפונים לשוק, חוויית משתמש טובה והמון FOMO - תחום הרשתות החברתיות הפך לכלי הפופולרי ביותר בקרב אנשי פרסום, תאגידים, חברות, צריכת מידע ועוד. ובינינו, למי מאיתנו אין היום חשבון פעיל? כיום אנשים מבלים בממוצע בין 3 ל-4 שעות ביום ברשתות החברתיות.

מהפכה מספר 4 - בינה מלאכותית:

הבינה המלאכותית הפכה לכלי פופולרי ביותר בערך משנת 2021 כאשר עד אותן שנים, היא הייתה שימושית בעיקר בחברות ותאגידים או אפילו במקומות מסוימים שלא חשבנו עליהם כבינה מלאכותית. אבל איך הכל התחיל? האם זה באמת כלי ותחום שפותח בשנים האחרונות? או שבכלל מדובר על תעשייה שחיה ונושמת הרבה לפני כן?

מ-1950 ועד עכשיו…

בגדול ה-AI התחיל מוקדם. אבל ממש מוקדם. הרבה לפני שחשבתם. הסיפור הראשון והפופולרי ביותר בתחום ה-AI הוא 'מבחן טיורינג'. אי שם בשנת 1950, אלן טיורינג, פרסם מאמר שכתב עבור Mind, בו הציע לעשות את 'מבחן החיקוי': מבחן בו חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, הראשון הוא אדם והשני הוא מכונה, אם החוקר לא מסוגל להבחין בין השניים ולקבוע בביטחון מי מהם הוא מכונה ומי מהם הוא אדם - המכונה עברה בהצלחה את המבחן.

עקרונית, מטרת המבחן, עוד אז, הייתה לבחון האם מערכת של בינה מלאכותית יכולה להגיע לרמת החשיבה של המוח האנושי. בזמנו, היה מאוד קשה לחזות האם מכונה תצליח אי פעם "לעקוף" את רמת הרגש והחשיבה של בן אדם, אבל היום? עם השימוש ב-ChatGPT ועוד כלי AI סופר מתוחכמים, זה נראה שהמציאות לא כל כך רחוקה.

אלן טיורינג לא היה הראשון כמובן שהתייחס לעולם ה-AI באותן השנים, כשזה הגיע למחוזות מתוחכמים וייחודים במיוחד בשנות ה-50: שנת 1952: ארתור סמואל הצליח לפתח לראשונה בהיסטוריה מכונה שיכולה לשחק דמקה. שנת 1955: ג'ון מק'ארתי הטביע והמציא את המונח: בינה מלאכותית (AI), הוא למעשה היה הראשון שחשב על המונח הזה בצורה מקצועית, בהמשך, בשנת 1958, הוא פיתח את LISP, השפה הראשונה ששימשה למחקרי AI.
רבים מעידים שניתן להשתמש בשפה הזאת עד לעצם היום הזה. השנה 1959, ארתור סמואל המציא את המונח Machine Learning, המשמש אותנו עד לעצם היום הזה. בנאומו, סמואל הסביר שניתן ללמד מכונות שישחקו שחמט ברמה כל כך גבוהה, שהן יהיו יותר טובות מבני האדם שלימדו אותן לשחק.

יונימייט - חבר שהוא אמת (טוב נו, לפחות בג'נרל מוטורס)

קופצים לשנות השישים, ב-1961 זכינו להכיר את הרובוט התעשייתי הראשון!
שמו היה יונימייט (Unimate) והוא עבד בפס הייצור של ג'נרל מוטורס בניו ג'רזי כשהוא היה אחראי בעיקר על ריתוך חלקי מכוניות. מתקדמים ל-1966, ג'וזף וייזבאום יצר את הצ'אטבוט הראשון בהיסטוריה! שמו היה ELIZA, והיא למעשה הייתה… פסיכולוגית קלינית (לא שהיינו ממליצים ללכת אליה בטיפול באותם זמנים, אבל כשלעצמו זה היה הישג היסטרי).

שנות ה-70 היו מרתקות בהחלט עבור עולם ה-AI, אבל הקפיצה הכי משמעותית הייתה כשהקימו את מערך ה-AAAI: האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית (Association for the Advancement of Artificial Intelligence).

בשנות ה–80 וה-90 ה-AI עשה קפיצת מדרגה מרשימה, עד אותן שנים הרעיונות היו רק בגדר תאוריות או יצרו פטנטים שהיו נחשבים לפחות פרקטים, אך בשנים הללו הייתה קפיצה וסוף סוף ראינו לנגד עינינו את השימוש ב-AI:
1981: יפן השקיעה למעלה מ-850 מיליון דולר על פרויקט מחשבים ענק, שמטרתו הייתה לתרגם שיחות, לשוחח ב"שפת" בני אדם ועוד.
1985: התוכנה AARON, תוכנה אוטומטית לאיור, הוצגה ב-AAAI.

התוכנה AARON, תוכנה אוטומטית לאיור , 1979 (הוצגה ב-AAAI)

AARON אי שם בשנת 1979

1986: הומצאה המכונית שנוהגת בעצמה באוניברסיטת מינכן!
1988: הומצא הצ'אטבוט המתקדם Jabberwacky, נחשב באותה עת כנראה לצ'אטבוט האיכותי והטוב ביותר.
1997: נחשבת לשנה מרהיבה במיוחד, כיוון שקרו בו שני אירועים מעניינים, הראשון היה השחרור של תוכנת זיהוי הדיבור הראשון של מיקרוסופט, והשני הוא כש-IBM שחררה מערכת DEEP BLUE - תוכנת מחשב שהצליחה להביס את אלוף העולם בשחמט - גארי קספארוב.
למעשה, זו הייתה התוכנה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת!

מערכת בינה מלאכותית - תוכנות בינה מלאכותית

שנות ה-2000

עסקנו המון בעבר של עולם ה-AI, והאמת היא? שכולנו הופתענו שהיו פתרונות של בינה מלאכותית עוד לפני עשרות שנים. נכון, הם לחלוטין לא כמו הצ'אטבוטים שאנחנו משוחחים איתם עכשיו, אבל כבר אז הבנו שיש פוטנציאל עצום בתעשייה הזאת. שימו לב שאפילו בתחומי הגיימינג נעשה בסוג מסוים של AI, כשאנחנו משחקים מול ה-CPU (המחשב) ורואים איך הוא מתאמץ בשביל לנצח/להביס אותנו.

אבל מה קרה שהטכנולוגיה התקדמה מאוד, איך עולם ה-AI נראה מתחילת שנות ה-2000 עד עכשיו? בואו נצלול לזה ביחד:

2006: שימוש באלגוריתמים AI נעשו ע"י מספרות חברות שונות, כולל נטפליקס, טוויטר, פייסבוק ועוד.
2010: למי שמכם זוכר, מיקרוסופט הוציאה ל-Xbox 360 את הקינקט, משחק עם מצלמה שעוקב אחרי תנועות הגוף של המשתתפים ומביא את זה לידי ביטוי במשחק עצמו.
2011: מחשב הצליח להביס מתמודד בטלוויזיה במשחק טריוויה.

ב-2011 זכינו לאחד מהשינויים הגדולים ביותר, כאשר שחברת אפל שחררה לאוויר העולם את Siri! העוזרת הדיגיטלית. מדובר באחת המהפכות הגדולות ביותר, כשהשימוש ב-AI התבטא אצל כל אחד ואחת, בהמשך הגיעו העוזרים האישיים של גוגל וגם אלקסה.

בהמשך הדרך ראינו ופגשנו עוד מספר מהפכות מחברות הייטק שונות ומפרסונות המוכרות ביותר בעולם. ב-2020 קיבלנו הצצה ראשונה של OpenAI ששחררו את הבטא של GPT-3, מודל מיוחד שהשתמש ב-Deep Learning (למידה עמוקה) המאפשרת למפתחים ולמתכתנים ׳להכשיר׳ את המכונות (במילים אחרות: אפליקציות, תוכנות וכו') בשביל שהן יוכלו לנתח תהליכי לימוד בשביל שיהיו כמה שיותר קרובים למחשבה וליכולת אנושית. בהמשך הדרך קיבלנו את כל כלי ה-AI שמוכרים לנו היום, כמו מידג'רני, DALL-E, CLIPUP, ChatGPT, גרמיירלי, WORDTUNE ועוד רבים אחרים, כאלה שאפילו יש קורסים ייעודים שנוצרו במיוחד בשביל ללמוד איך להשתמש בהם.

האם כלי ה-AI טובים כמו שהם נשמעים? וכיצד הם ישפיעו על העבודות שלנו?

כמו שצויין למעלה, כלי ה-AI באמת הגיעו לעשות כאן מהפכה: מתרגומים של מסמכים, לכתיבת טקסטים, יצירת תמונות ועיצובים, הסקת מסקנות, שאיבת נתונים ועוד. וזה באמת נראה שיש כאן צעד משמעותי שלאט לאט משנה את פני התעשייה, ולא רק את ההייטק או הדיגיטל. אבל האם זה ישפיע על המשרות העתידיות שלנו? ובכן, כן ולא. מצד אחד, זה הולך לחסוך לנו המון "משימות שחורות" שאנחנו צריכים לבצע, כמו כתיבת נתונים במסמכים מסוימים או כתיבת קוד ארוכה, ומצד שני, אנחנו לנצח (או לפחות בעשורים הקרובים) נצטרך את העין והמוח האנושי בשביל שיעבדו.
תזכרו, ה-AI מגיע כעזר, ולא להחליף אותנו.

האם באמת צריך ללמוד לעומק כלי AI (בינה מלאכותית)?

כיום יש מגוון רחוק של מרכזי לימודי הייטק (כולל מכללת הייטק) המלמדים כלי AI שונים מגוונים, שלא תטעו, לעבוד עם AI זה לא עניין קל, אחרת כבר כולם היו יודעים להשתמש בזה בקלות. ליצור תמונה איכותית במידג'רני לפי הפרומפט לוקח זמן, במיוחד כשרוצים להצליב תכנים בין כלי AI שונים. אבל אל תדאגו, אין משהו שאי אפשר ללמוד, בטח כשמדובר ב-AI.

לסיכום

כמו כל מהפכה בעולם - תמיד כדאי להיות קשובים אליה מצד אחד, לא להיכנס בעקבותיה להיסטריה ולחשוב שהיא תשנה את החיים שלנו ב-180 מעלות, אבל מצד שני, גם לא להתעלם ממנה ולהגיד: "זה עוד טרנד שיחלוף". זוהי בדיוק הסיבה שהכנסנו למידת AI לרוב מסלולי ההכשרה שלנו כדי להכין את הסטודנטים שלנו לעתיד העבודה, שבו בינה מלאכותית תהיה שחקנית מרכזית.
ההכשרה הזו תעניק להם את הידע והכישורים הדרושים כדי להצליח בתעשיית ההייטק, מה שיקל עליהם למצוא עבודה וגם להצליח בה.