בשביל לזכות בליגת האלופות, קבוצה צריכה לעבור את כל שלב הבתים שלבי הנוקאאוט וכמובן את הגמר. בשביל לנצח במרתון, צריך לעקוף את כולם ולהיות במקום ה-1. בשביל להיות קצין, צריך לעבור הכשרה בבה"ד 1 ושאר מסלולים אחרים. אבל האם בשביל להגיע לעולם ההייטק צריך לעבור את המסלול הקלאסי, הדורש מאיתנו לעשות פסיכומטרי? או שכיום, בשנת 2020, קיים מסלול לימודים ללא פסיכומטרי שיכול לקחת אותנו לשם? כל התשובות בכתבה הבאה.

פסיכומטרי – איך, כמה ולמה?

מטרתו של המבחן הפסיכומטרי הוא לשמש סינון ללימודים גבוהים. כשהוא למעשה מהווה כלי מיון ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ. הבחינה נערכת על-ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. כשמשלבים את תוצאת המבחן הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות, מתקבל ציון משוקלל. ציון זה הוא פחות או יותר המנבא (לכאורה) את הצלחת הסטודנט בשנת הלימודים הראשונה שלו באקדמיה.

הבחינה הפסיכומטרית נכנסה אל ארצנו בשנת 1981, ומאז ועד היום, כמעט כל אחד שרוצה להגיע אל האקדמיה, חייב לעבור אותה בהצלחה מרובה (או לפחות על-פי הסטנדרטים המציב אותו מקום אקדמאי). קיימים אנשים שמבצעים את הבחינה הזאת גם אם אין להם את הצורך בכך. או שהם מציבים לעצמם רף גבוה מדי (לצורך הדוגמה: לימודי רפואה) אבל לאחר קבלת הציון הסופי הם משנים את הכיוון שלהם. וייתכן שהם כלל לא היו צריכים לעשות אותה ורק ציוני הבגרות שלהם היו מספיקים בשביל כך.

הבחינה מורכבת משלושה תחומים שונים:
• חשיבה מילולית – פרק המכיל 23 שאלות שונות באנלוגיות, השלמת משפטים, הבנת הנקרא, שאלות היגיון והסקה ועוד
• אנגלית – פרק המכיל 22 שאלות הבוחן את רמת האנגלית של הנבחנים. בפרק זה יש לבצע השלמת משפטים, ניסוחים מחדש של משפטים והבנת הנקרא
• חשיבה כמותית – פרק זה מכיל 20 שאלות המכסות בעיות מתמטיות בתחומים שונים, כמו אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס הסקת מסקנות וגאומטריה

בנוסף לכך, קיימת גם מטלת כתיבה באורך 30 דקות, אשר מהווה 25% מהציון הסופי של הבחינה.

בחינת הפסיכומטרי הינה בחינה מאתגרת וקשוחה. שנערכת ארבע פעמים בשנה. ורבים מהאנשים שלומדים אליה עוצרים את חייהם מלכת על מנת להוציא את התוצאה הראויה בשביל להתקבל אל תחום הלימודים שהם רוצים באקדמיה.

האם הדרך לעולם ההייטק צריכה להיות כה מורכבת?

האם הבחינה הזאת עדיין רלוונטית לעולם ההייטק?

קיימים היום אין ספור מקומות המספקים לימודים ללא פסיכומטרי או תעודת בגרות. רבים מתחילים להבין כי הבחינה הזו אינה מהווה רלוונטיות לשוק העבודה. ייתכן ובהחלט אדם שקיבל ציון גבוה בפסיכומטרי, מעיד על חוכמתו הרבה ועל כך שהוא אינטליגנט. אבל האם זה אומר שהוא יהיה איש פלא בעולם ההייטק או שהוא מתאים להיות מתכנת/מפתח/איש בדיקות תוכנה? התשובה היא אינה בהכרח חיובית.

המנכ"לים הגדולים ביותר ברחבי העולם ובארץ משוכנעים שבחינה שכזאת אינה מעידה על יכולות של איש או אישה להיכנס לעולם ההייטק. אם נפעיל לרגע את ההיגיון, האם רמת העברית של אדם מסוים אמורה לקבוע שהוא יהיה איש QA טוב? האם רמת הכתיבה של בחורה יכולה לקבוע האם היא תהייה מתכנתת איכותית? ככל הנראה שלא.

בשנת 2014, שי פירון, שר החינוך דאז, הביע עניין בלבטל את בחינות הפסיכומטרי. אבל כיוון שנוצר לחץ מהאוניברסיטאות השונות בשל כך, ההחלטה הזאת הוקפאה. ועד כה אין שום התקדמות איתה. אבל אפילו אם שר החינוך הבין שהבחינה כבר אינה רלוונטית, ייתכן שיש דברים בגו.

אם אין צורך בפסיכומטרי, אז לא צריך לחשוב על האקדמיה?

יחד עם העובדה שהשתנה הגישה כלפי הבחינות הפסיכומטריות, האם יש צורך לחשוב גם על תואר ראשון כעל גורם רלוונטי לעולם התעסוקה בעולם ההייטק? לימודים אקדמאיים הם בהכרח מורכבים יותר וארוכים יותר. גם אם ישנם אנשים שהם בעלי ציון משוקלל גבוה, הלימודים באקדמיה, במיוחד במדעי המחשב או הנדסה, הינם קשוחים במיוחד.

חברות גדולות ברחבי העולם, כמו גוגל, פייסבוק ו-IBM כבר אינן מחייבות את המועמדים המגיעים אליהן להיות בעלי תואר ראשון או שני. כי הם מבינים שפרקטיקה וניסיון מעשי עדיפים בעשרות מונים על פני כאלה שיש להם אך ורק ידע תאורתי.

במרכזי הכשרה ברחבי הארץ, ניתן ללמוד לעומק את עולם שפת התכנות, את ענף השיווק הדיגיטלי או תחום העיצוב הגרפי בתוך כשנה. כל זאת בתוך כשנה (או פחות) והכי חשוב, שזה נעשה בצורה המקצועית ביותר בשילוב ידיעת החומרים הרלוונטיים ביותר.

כיום, בכל רגע נתון ישנם שיפורים או שינויים בכל תחום אפשרי שקשור להייטק: תכנות, בדיקות תוכנה, שיווק דיגיטלי, עיצוב גרפי, אנימציה, ניהול רשתות, DBA ועוד. ולכן, יש להישאר במעקב אינסופי עליהם. מרכז הכשרה או מכללת הייטק שלוקחת את עצמה מספיק ברצינות, מודעת לכך, וביחד עם המרצים, משנים את חומרי הלימוד בכל כמה חודשים. כך שכל בוגר שלהם יוכל להתקבל אל מקום העבודה הראשון שלו בצורה החלקה והטובה ביותר.

בשורה התחתונה, קיימים המון מרכזי הכשרה המהווים לימודים ללא פסיכומטרי או לימודים ללא בגרות. כך שמי שאינו מעוניין בבחינה הארוכה הזאת ובעולם האקדמיה, יוכל לעשות זאת בתוך מספר חודשים מהרגע שהוא נכנס אל אותו מרכז לימודים.