"Every breath you take, every move you make, I'll be watching you" שרו להקת Police בתחילת שנות ה-80 אך נדמה שמילותיו של השיר הרבה יותר רלוונטיות למציאות כיום.
שאנו מתחברים לאינטרנט, נכנסים לאתר או מחפשים ביטוי במנועי החיפוש, ענקי טכנולוגיה אוספים אודותינו מידע. היכולות שלהם לעקוב אחרי העדפות אישיות והרגלי גלישה באינטרנט מאפשרת להם לבנות פרופיל אישי לכל אדם.
פייסבוק היא הרשת החברתית הנפוצה ביותר ולכן יש להניח כי יש ברשותה מידע רב. רוב משתמשי פייסבוק נוהגים לשתף כל פרט קטן בחייהם על מנת שחבריהם יוכלו להתרשם. הודעות על ניסיון להרות בפעם השלישית או על שכן שעבר ניתוח תוספתן הן רק חלק קטן בתוך ים של מידע מיותר שעדיף שכל אחד ישמור לעצמו.
לפני זמן לא רב, המקום בו היינו מקבלים מידע שכל כך לא נחוץ לנו היה פינת הקפה של המשרד. אך כיום רשתות חברתיות הן רכזות של חיים חברתיים שבאמצעותן ניתן להתאים לכל משתמש מערכת פרסום שמתאימה בדיוק לנקודת המצב בה הוא נמצא בחיים.
מאז שממשלת ישראל הכריזה שהיא מתחילה ניסוי רחב היקף של הפעלת מאגר ביומטרי צצו ביקורות רבות על כך שהמאגר הוא חדירה לפרטיות ופגיעה בביטחון של תושביה. נשאלת השאלה האם הפרטיות שלנו לא נעלמה כבר בשלהי שנת 2004 בה נולדה הרשת החברתית ששינתה את פני העולם, פייסבוק? סביר מאוד שכן...
אז נכון שאם המאגר הביומטרי יפרץ נהיה חשופים כולנו לבעיה של גנבת זהות. בואו נודה באמת, כולנו חשופים כבר מספר שנים מתוך בחירה אישית. אנחנו נוטלים סיכון לחשיפה כבר כשאנחנו מזמינים מוצרים באינטרנט, שאנחנו מעלים ומשתפים סטטוס ותמונות אישיות ופרטיות שלנו או שאנחנו מעדכנים את כל גנבי העיר שאנחנו בדרך לחופשה משפחתית ברודוס, אה והמפתח נמצא מתחת לשטיח. השיתוף האינסופי אינו מיועד רק לחברים הפרטיים שלנו אלא למספר גדול של מוסדות ציבוריים, משטרה, ביטוח לאומי, חברות ביטוח, חברות פרסום, חוקרים פרטיים וקיים גם סיכוי שאירגוני טרור מציצים לכם לפעמים בפרופיל.
בפעם הבאה שאתם מתחברים לרשתות חברתיות זכרו "האח הגדול רואה הכל" אז שקלו את צעדכם בתבונה.