איך מתגוננים מפריצות סייבר בתקופת בחירות?
כמו כל דבר כמעט, גם מערכי הבחירות מאוד תלויים בטכנולוגיה המודרנית. אנשי סייבר הפכו לגורם חיוני בכל מה שקשור למניעת אלימות ומניפולציית בחירות. התקפות הסייבר מהוות איום משמעותי על הדמוקרטיה מכיוון שהן יכולות להשפיע על אמון האזרחים. בתקופה כל כך רלוונטית כמו זו, היה חשוב לנו לדבר כמה חשובה אבטחת מידע במהלך הבחירות וכמה שוק ההייטק בכלל זקוק לאנשים מוסמכים יוצאי קורס סייבר.
התקפות סייבר יכולות להתבצע על ידי קבוצות פעילות מבחינת פוליטית שהן בעד מפלגה או מועמד מסוים וגם על ידי אנשים פרטיים. המניעים למתקפות הסייבר לא תמיד ברורים, אולם הן נחשבות לאלימות כי יש ביכולתן ממש להשפיע על החלטות של הבוחרים ולהטות את תוצאות הבחירות. זו הסיבה התעשייה כל כך לחוצה להסמיך אנשי סייבר משום שהצורך באנשים איכותיים שסיימו לימודי סייבר, רק עולה כמו שהפריצות ממשיכות לעלות.
כולם מכירים ומודאגים מהאיום שפריצות הסייבר יכולות לעשות בתקופות הבחירות, אך מערכות המשפט מתקשות לאכוף את הענישה עם הפושעים. ככל שהטכנולוגיה משתנה במהירות, אנחנו צריכים לחשוב יותר על אסטרטגיות מניעה מאשר על אסטרטגיות הגנה. תחומי ההתקפה העיקריים היו תקיפה של תהליך ביצוע הבחירות, תקיפת מפלגות ושחקנים פוליטיים וניסיונות להשפיע על תודעת הבוחרים באמצעות מניפולציות ברשתות החברתיות.
ניתן לזהות התקפות סייבר בתקופות בחירות במדינות שונות. אוקראינה למשל, לקחה את הנושא מאוד ברצינות והחלה להגן על תשתיות הבחירות שלה. אינדונזיה שהייתה גם בבחירות באפריל האחרון נותרה גם היא חשופה מפני התקפות משמעותיות שגרמו להטיה במהלך הבחירות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוציא ממש דוח על דרך ההתמודדות עם פריצות סייבר על מערכת הבחירות. הדוח יצא על רקע מקרי התערבות רבים מצד מדינות בתהליכי הבחירות של מדינות אחרות באמצעות טכנולוגיה המבוססת על האינטרנט.
אם כך, ריכזתי את האמצעים המרכזיים שבאמצעותם מתבצעות ההתקפות על מערכי הבחירות. האם יש דרך להימנע מהן? נגלה בהמשך:
1. תופעת הפייק ניוז
במהלך הבחירות האחרונות בצרפת, דמיאן ברקל, מומחה לפשעי סייבר, מצא יותר ממאתיים פגמים ביטחוניים ב-37 אתרים בלבד המתייחסים למועמדים בבחירות. צרפת היא לא המדינה היחידה שנחשפה לפריצות מהסוג הזה. גם בקטאר, נפרץ חשבון הטוויטר של סוכנות החדשות הרשמיות והתפרסמו שם המון הודעות שקריות לגבי המועמדים. המגמה הזו התרחשה גם בתוניסיה, במקסיקו וכן, גם בבחירות האחרונות שנערכו בישראל.
כשמבינים מפני איזו סכנה אנחנו עומדים, שממשלות יכולות לקום וליפול על ידי אנשים פרטיים שיכולים לגרום לשינוי דעת הקהל, ניתן להבין למה הצורך ביוצאי קורס סייבר רק עולה. זו הסיבה גם שלפני שנוכל לשפר את סוגיית אבטחת מידע בקלפיות, עלינו בכלל למצוא דרכים להגן מפני התקפות הפייק ניוז.
לצורך כך, אנשי סייבר פיתחו פילטרים ותוספים לאתרים עם תוכן פוליטי והם יוכלו להציג לגולשים האם הם מצויים באתר שיש לו מוניטין ככזה שמציג לרוב מידע כוזב. למרות שמערכות אלו לא מושלמות, הן לפחות מפחיתות את התקיפות עד שיימצא פתרון טוב יותר.
2. שלב רישום הבוחר
קמפיין הבחירות, כמה שהוא רגיש, הוא רחוק מלהיות השלב הכי רגיש, בעיקר במקומות בהן מתבצעות בחירות אלקטרוניות. מערכת ללא אבטחת מידע ראויה, יכולה לאפשר לאדם אחד להירשם כמה פעמים עם שמות שונים או לגנות בפרטי התחברות של אנשים אחרים. תרחיש קיצוני אף יותר מדבר על מחיקת בחירות של אנשים שכן הצליחו להירשם כראוי. זו הסיבה אגב, שישראל עדיין עובדת בדרך המיושנת כביכול של קלפיות פיזיות המחייבות את הבוחר להגיע בעצמו עם תעודת זהות ולהצביע באופן עצמאי.
לא בכדי תחום הסייבר כל כך מתפתח. עם מתקפות סייבר שעולות בכל יום בארץ ובעולם, אנשים שהולכים ללמוד קורס סייבר יכולים להבטיח לעצמם שהם הולכים לתחום מתפתח שהדרישה שלו תימשך לאורך זמן. זו הסיבה גם שהשכר במקצוע הזה ממשיך רק לעלות בהתאם לביקושים.
לעוד כתבות
